אברג`יל שינוע מטענים בע"מ נ' אריה בע"מ - חברה לבטוח ואח'

פסק דין

יסודה של התביעה שבפני באירוע מיום 7.6.05 בה ניזוקה משאית שבבעלות התובעת ואשר הייתה מבוטחת אותה עת בביטוח מקיף באמצעות הנתבעת אריה חברה לבטוח בע"מ.

הרקע העובדתי לתביעה :

לטענת התובעת הגיעה המשאית , שעיסוקה בין היתר בהובלת סחורות חקלאיות, לשדות מושב פעמי תש"ז, על מנת להעמיס תפוחי אדמה. הנהג פנה להיכנס לשדה, כשבשלב זה שקעה המשאית ולא הצליחה להחלץ בכוחות עצמה, דהיינו בכוח המנוע בלבד.

בשלב זה הגיע למקום טרקטור קטן הנהוג בידי חמד לקיה ונהג המשאית ביקש את עזרתו לחילוץ המשאית ששקעה. לשם כך הוצא פין הגרירה השמאלי מבין השניים הקיימים במשאית והמצוי בצד הנהג, אשר חובר

לטרקטור באמצעות וו גרירה, וזאת במטרה למשוך את המשאית.

בשלב זה ומעדותו של נהג המשאית שנשמעה בפני, עת/1 שי גרוסי עולה כי שני נסיונות לחילוץ לא צלחו, אולם במקום להרפות בוצע נסיון שלישי אשר לא צלח אף הוא, אולם במסגרת נסיון זה נתלש ממקומו כל החלק הקידמי של המשאית ולמשאית ניגרם נזק.

לטענת התובעת נזק זה מכוסה בפוליסה לבטוח מקיף שהוציאה הנתבעת למשאית, מאחר ולטעמה של התובעת עסקינן בנזק תאונתי שחובה על הנתבעת לשפות את התובעת בגינו מכוח הפוליסה.

הנזק הנתבע הינו הנזק כפי שפורט בדו"ח השמאי, חשבון שכ"ט שמאי, וכן תביעה בגין אובדן רווחים בסך של 24,000 ₪ וזאת מאחר והמשאית הושבתה בין התאריכים 8.6.05 ועד 22.6.05.

אשר לשאלת הנזק לא ברור לי מדוע חזר ב"כ התובעת בסיכומיו על התביעה לאובדן רווחים בשים לב להצהרתו לפרוטוקול בישיבת יום 7.1.10 עמ' 2 שם נאמר במפורש על ידי ב"כ התובעת כי בשים לב למחיקת התביעה כנגד הנתבעים 2,3 נותרה התביעה כנגד הפוליסה בלבד, דהיינו כנגד הנתבעת 1 לפיכך תועמד התביעה רק על הנזק ושכ"ט השמאי.

הנתבעת כפרה בדו"ח השמאי ובחשבון שכ"ט השמאי, לפיכך למעשה חלוקים הצדדים בשאלה זו בלבד, אולם איני רואה מקום לדון בשאלה זו אלא אם תידרש בסופו של יום.

יחד עם זאת, אין חולקין כי במידה וייפסק לתובעת סכום פיצוי כל שהוא יש לנכות מסכום זה את דמי ההשתתפות העצמית על פי הפוליסה.

אולם אין ספק כי הקדמתי את המאוחר שכן המחלוקת האמיתית בין הצדדים הינה האם מכוסה האירוע במסגרת הפוליסה, באופן שיחייב את הנתבעת בתשלום תגמולי בטוח לתובעת, אם לאו.

לעניין זה טוען בפני ב"כ התובעת, כי יש לראות במקרה נשוא התביעה אירוע תאונתי. לטעמו בסיכומיו, טוען ב"כ התובעת, כי קיומו של וו גרירה במשאית משמעו כי ערכה זו נועדה לבצע משימות גרירה כחלק ממגוון השימושים המותרים במשאית , על אף שאין זה השימוש העיקרי. לטעמו ביצוע פעולת הגרירה במקרה דנן, הינו בגדר תיקון ו/או טיפול דרך, שנועד לאפשר ולקיים את המטרה העיקרית של הרכב שהינו נסיעה .

לעניין זה נתלה ב"כ התובעת באילן גבוה והוא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ממנו הוא מבקש ללמוד גזירה שווה. לטעמו יש להחיל בענייננו את מכלולו ההגדרות של שימוש ברכב לרבות הפסיקה בעניין זה כפי שהחלה בפסק דין שולמן. דא עקא, שיפים הדברים ככל שהם מתייחסים לפלת"ד אך אין הם יפים לענייננו.

במובחן מן הפלת"ד שהינו חוק סוציאלי, המגדיר במסגרת החוק מהם הארועים התאונתיים המזכים בפיצוי על פי חוק זה, האירוע שבפנינו הינו תביעה על פי פוליסת רכוש שהינו חוזה וולונטרי, אשר תנאיו נקבעים בחוזה עצמו המחייב את הצדדים ואין להכניס לתנאים אלה תוכן שלא היה בהם מעולם בהסתמך על הגדרות הפלת"ד.

לפיכך לשון הפוליסה, שהינה חד משמעית מגדירה ברחל ביתך הקטנה מהם הסיכונים המכוסים בפוליסה מבלי להבחין לעניין זה בין שימוש עיקרי לשימוש לוואי.

על פי תנאי הפוליסה כפי שהם עולים בז'קט שצורף על ידי התובעת לסיכומיה, בעמ' 3 פרק א' בטוח רכב, בסע' 1 מוגדר מקרה הבטוח כדלקמן:

"מקרה הבטוח הינו אובדן או נזק פיזי שנגרם בתקופת הבטוח לכלי הרכב המבוטח, כתוצאה מאירוע תאונתי בלתי צפוי שנגרם על ידי אחד או יותר מן הסיכונים המפורטים להלן :

1.2 התנגשות מקרית